מדריך מעשי להורים: איך מזהים אשך טמיר אצל ילדים ומהם השלבים החשובים לטיפול בבעיה

כיצד מזהים אשך טמיר ומה עושים? מדריך צעד אחר צעד להורים

כרופא העוסק בכירורגית ילדים מזה למעלה מ-30 שנה, וכמי שמנהל כיום את מחלקת כירורגית ילדים בבית החולים ספרא לילדים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, אני פוגש מדי שבוע הורים מודאגים שמגיעים אליי לייעוץ. אחת השאלות השכיחות ביותר שאני נשאל בקליניקה נוגעת לתופעה של אשך טמיר אצל ילדים. הורים רבים חשים לחץ ובלבול כאשר בבדיקה שגרתית של רופא הילדים או בטיפת חלב עולה החשד כי אחד האשכים אינו ממוקם בשק האשכים. במדריך מעשי זה אנגיש לכם את כל השלבים החשובים לזיהוי, להבנה ולטיפול בבעיה.

שלב 1: הבנת התופעה – מהו אשך טמיר?

במהלך ההתפתחות העוברית, האשכים נוצרים בתוך חלל הבטן של העובר. לקראת סוף ההריון, האשכים נודדים מטה דרך התעלה המפשעתית אל מקומם הטבעי בשק האשכים. תופעת אשך טמירתרחשת כאשר תהליך הנדידה הזה נעצר בדרך, והאשך נשאר בבטן או בתעלה המפשעתית. במהלך שנות עבודתי בבית החולים סורוקה, בבית החולים דנה וכיום בתל השומר, פגשתי מקרים רבים מסוג זה, וחשוב לי להרגיע: מדובר בבעיה מוכרת ונפוצה מאוד בעלת פתרונות יעילים ובטוחים.

שלב 2: זיהוי ראשוני בסביבה הביתית

איך תוכלו כהורים לבדוק ולזהות את המצב בצורה נינוחה? הנה מספר הוראות מעשיות:

• בדיקה בזמן אמבטיה חמה: מים חמים מרפים את השרירים סביב שק האשכים. זהו הזמן המיטבי להתבונן ולמשש בעדינות את שק האשכים של התינוק.
• הסתכלות על מראה שק האשכים: בדקו אם שק האשכים נראה סימטרי או שמצד אחד הוא נראה קטן או ריק יותר.
• מישוש עדין: בעזרת אצבעות נקיות ובעדינות מירבית, נסו לחוש אם שני האשכים נמצאים בתוך השק. אם אינכם חשים באשך, אל תפעילו כוח.

במקרים רבים מדובר במצב הנקרא "אשך נייד" (רפלקס קרימסטרי מוגבר), בו האשך עולה למעלה כתוצאה מקור או מגע אך חוזר לשק באופן עצמאי. עם זאת, במידה והאשך אינו יורד לשק כלל, ייתכן שמדובר במצב של אשך טמיר אצל ילדים המחייב מעקב וטיפול מקצועי.

שלב 3: פנייה לאבחון מקצועי אצל מומחה

אם עולה חשד לאשך שלא ירד למקומו, השלב הבא והחשוב ביותר הוא תיאום פגישת ייעוץ אצל מומחה בכירורגית ילדים. במהלך המפגש עם ד"ר דניאל שינהר נערכת בדיקה גופנית מקיפה וידידותית לילד. מטרת הבדיקה היא לקבוע את מיקומו המדויק של האשך – האם הוא נמשש בתעלה המפשעתית או שאינו נמשש כלל. ברוב המכריע של המקרים אין צורך בבדיקות הדמיה מורכבות כמו אולטרסאונד, אלא בבדיקה קלינית מיומנת בלבד.

שלב 4: קבלת החלטה טיפולית והבנת לוח הזמנים

במהלך ששת החודשים הראשונים לחיים, קיים סיכוי שהאשך ירד מעצמו למקומו הטבעי בשק האשכים. במידה והאשך אינו יורד עד גיל חצי שנה עד שנה, הגישה הרפואית המקובלת היא לבצע תיקון כירורגי. הניתוח, הנקרא אורכידופקסיה (Orchidopexy), מיועד להביא את האשך לתוך שק האשכים ולקבע אותו שם. מנסיוני הרב, הטיפול המוקדם (סביב גיל שנה) חיוני לשמירה על התפתחות תקינה של האשך ופוריות עתידית.

שלב 5: הכנה לניתוח והתאוששות

במידה והוחלט על ניתוח, מדובר בהליך קצר ובטוח המבוצע בהרדמה מלאה במסגרת אשפוז יום. כחלק ממחויבותי כרופא ומנתח, אני משתף את ההורים בכל שלבי ההליך כדי להפחית חרדות. הילד משתחרר לביתו עוד באותו היום, וההחלמה לרוב מהירה וקלה, כאשר תוך ימים ספורים הילד חוזר לפעילות רגילה.

לסיכום

זיהוי וטיפול בזמן בתופעה של אשך טמיר בילדים מבטיחים שמירה על בריאותו ואיכות חייו של בנכם בעתיד. במידה וגיליתם סימנים המחייבים בדיקה, פנייה לייעוץ אצל ד"ר דניאל שינהר תעניק לכם את המענה המקצועי, המנוסה והמרגיע ביותר עבור הילד שלכם.

מאת: לאה פרידמן